מוקדים לרפואה דחופה
רשת ביקורופא מעניקה שירותי דימות במכונים ייעודיים ברחבי הארץ. בין הבדיקות במכונים: ייעוץ קרדיולוגי, בדיקות מאמץ, אקו לב, אולטרסאונד, רנטגן ועוד. הבדיקות נערכות על ידי רופאים מומחים , בעזרת מכשירי הדמיה מתקדמים. התוצאות נמסרות למבוטחים לאחר פענוח של רופא מומחה.
אחות
הרבה ממקרי האבחנה והטיפולים הרפואיים, כוללים קבלה ראשונית של כל מטופל אצל האחות. אחים ואחיות מוסמכים עובדים בשיתוף פעולה עם רופאים, ונחשבים בתחום הסיעוד. את האחיות תוכלו למצוא בבתי חולים ומרפאות. בדרך כלל כוללים שירותי אחות במוסדות בית ספר, קהילה וכדומה. עבודת האחיות מאופיינת בליווי מטופלים. מקצוע זה חשוב מאוד, ונחשב משמעותי בתחום השירותים הרפואיים. האחים והאחיות מקדמים בריאות, סביבה בטוחה, טיפול וליווי אל מול כל מטופל.
מה אחים ואחיות מוסמכים יכולים לבצע?
אחות מבצעת תיאום וריכוז של כלל הטיפול במטופל, אל מול כל הגורמים הרלוונטיים.
אחיות מקבלת את פני המטופל, ומבצעת הערכה ראשונית לטיפול הרפואי. תפקיד האחים והאחיות במרפאות הוא בנוסף ליווי נפשי וסיוע. עבודתם כוללת בין היתר-
- אומדן פיזיקלי
- סיוע בניתוחים ובלידות
- מתן תרופות למטופלים
- חבישת פצעים
- קבלת החלטות חשובות להמשך הטיפול
- תיאום טיפולים
- טיפול בצנתרים וקטטרים
- ניהול מחקרים רפואיים
- בדיקת היסטוריה בריאותית
- ליווי נפשי
- מתן עירויים
- הוצאת תפרים לאחר ניתוח
שירותי אחיות לא מסתכמות רק בבתי חולים ומרפאות, ניתן גם לקבל ביקור בית. אחות מוסמכת תגיע לאחר קביעת מועד ההגעה, ותבצע את הטיפולים הנדרשים.
למי מיועד שירותי אחות עד הבית?
מקרים שמטופלים וחולים צריכים ביקור אחות בבית, בדרך כלל מגיעים ממצבים דחופים ורציניים. סיטואציות שכאלו קורות עם חולים אונקולוגיים, חולים במחלות נשימה ואנשים לאחר אירוע מוחי. חולי אלצהיימר ודמנציה, אנשים עם מערכת חיסונית לא תקינה ומטופלים אורתופדיים גם כן נחשבים כמצב רפואי נוסף אשר לא מאפשר יציאה מהבית. יחד עם זאת, ניתן לקבל אחות עד הבית לא רק במצבים כאלו – גם כשיש חוסר רצון או אפשרות להגיע אל המרפאות, על מנת לבצע עירוי, זריקות או חבישות מחודשות, אפשר להזמין אחות עד לבית.
אינהלציה
מכשיר האינהלציה מאפשר החדרת תרופה לתוך מערכת הגוף דרך הפה במצב גזי. מתן טיפול דרך אינהלציה עבור מטופלים פותח את מעברי האף ומקל על המטופל במקרים כמו הצטננות, זיהום או בעיה בנשימה.
טיפול אינהלציה נקרא גם תרפיית אדים, וכרוך בשאיפת אדי מים. השאיפה של האוויר הלח והחם, עובד על הריריות באזור האף, הגרון והריאות. האינהלציה עוזרת ומרגיעה את כלי הדם שבאף, בעזרת הקלה על סימפטומים כמו דלקת או נפיחות. שאיפת אינהלציה אינה תרופה אבסולוטית להצטננות או שפעת, האינהלציה עוזרת לגוף להרגיש יותר טוב בזמן המלחמה עם החיידק או הווירוס.
מי צריך אינהלציה?
מכשיר זה מיועד לחולים עם קשיי נשימה שביניהם חולי אסתמה, חולי סיסטיק פיברוזיס, דלקת ריאות, הצטננות, זיהומים בסינוסים, שפעת, ברונכיטיס ואלרגיות. ולא רק אלו, אינהלציה מקלה גם על כאבי ראש, אף סתום, בעיות נשימה שמגיעות מעומס בדרכי הנשימה, מעברי אף יבשים ומגורים, השתעלות ואף גירוי בגרון.
מהם יתרונות השימוש באינהלציה?
היתרון העיקרי של נשימה באדים לחים וחמים, יהיה ההקלה מתחושת הגירוי וכלי הדם הנפוחים שבמעברי האף. בנוסף, הלחות עוזרת בדילול הריר שבסינוסים, מה שמאפשר לסינוסים לבצע ריקון קל של הריר.
איך משתמשים במכשיר אינהלציה?
לכל מכשיר אינהלציה יש מסיכות סטריליות למבוגרים ולילדים. הכוסית שמחוברת אל המסכה, נועדה על מנת להכיל את תמיסת מי המלח, ונטולין, אירובנט ותמיסות שונות המיועדות כל אחת למטרתה. התמיסה מגיעה בפלקונים, בקבוקונים קטנים, ואותם ממלאים אל תוך הכוסית. ניתן לשפוך את תוכן הבקבוק או להשתמש במזרק. את הצינורית מחברים אל מכשיר האינהלציה, ופותחים.
מתי שתראו שיוצא אדים מן המסכה, כך תדעו שהאינהלציה פועלת. את המסכה יש להצמיד היטב אל הראש של הילד או המבוגר. תוכלו לזהות שהאינהלציה נגמרה ברגע שהאדים נגמרים.
אלקטרוליטים
האלקטרוליטים הינם שם כולל למינרלים(מלחים) הנמצאים בשתן, זיעה ודם. הם מעורבים בתהליכים חיוניים רבים בגוף, ויוצרים איזון תקין של הנוזלים. האלקטרוליטים שבגוף הם בעלי חשיבות גבוהה בבקרת הולכה עצבית, מניעת התכווצויות של שרירים, הידרציה טובה בעזרת שמירה על הלחות שבגוף וכדומה. וויסות מאזן הנוזלים בגוף הם חלק גדול מתפקיד האלקטרוליטים. הוויסות מתייחס אל חומציות הדם ולחץ הדם, ובנייה מחודשת של רקמות פגועות.
מה הם המינרלים שבתוך האלקטרוליטים?
- נתרן(סודיום)
- אשלגן(פוטסיום)
- כלוריד
- סידן(קלציום)
- מגנזיום
- פוספט
- מימן קרבונט
תפקידם של המינרלים, חשובים לתפקוד בריא ויש לשמור על מאזן האלקטרוליטים שבגוף. לדוגמא, במקרה של כיווץ שרירים, הגוף משתמש בסידן, נתרן ואשלגן, וברגע שיש חוסר באחד מהאלקטרוליטים הללו, כיווץ השרירים יהיה יתר על המידה או שהשרירים ייחלשו.
אלקטרוליטים ומערכת העצבים
המוח שבגוף האדם שולח אותות חשמליים דרך תאי העצב, על מנת לתקשר עם שאר התאים שבכל הגוף. אותות אלה נקראים דחפים עצביים, והם נוצרים על ידי שינויים במטען החשמלי של קרום תא העצב. השינויים מתרחשים עקב תנועת הנתרן שבאלקטרוליטים, על פני קרום תא העצב, ולאחר מכן זה מניע תגובת שרשרת ומניע יותר יונים של נתרן לאורך האקסון של תא העצבים.
אלקטרוליטים ותפקוד השרירים
הסידן הוא אלקטרוליט אחראי ונחוץ להתכווצות שרירים. ההתכווצות מאפשרת לכל סיבי השריר להחליק יחד, ולעבור זה על זה כשהשריר מתקצר ומתכווץ. בתהליך זה, נדרש מגנזיום גם כן בשביל לסייע לסיבי השריר להחליק החוצה, ולהרגיע את השרירים לאחר ההתכווצות.
מה חשוב לדעת על אלקטרוליטים?
- בפעילות גופנית אנו מאבדים אלקטרוליטים בזיעה
- האלקטרוליטים הכי חשובים לגוף האדם הם נתרן, אשלגן, סידן וביקרבונט
- במקרה של חוסר באלקטרוליטים, התסמינים יהיו בלבול, חולשה, הפרעות קוצב לב, צמרמורות ופרכוסים
- המקור הטוב ביותר לאלקטרוליטים מגיע מירקות ופירות
- תפקיד האלקטרוליטים הוא גם לסייע בכניסת מזון אל תאי הגוף וסילוק פסולת מהמערכת
אק"ג
אלקטרוקאדיוגרם, או בקצרה – אק"ג – מתייחס אל רישום הפעילות החשמלית של הלב. מכשיר האלקטרוקאדיוגרם הוא מכשיר בעל אלקטרודות הקוראות מעברים חשמליים, ובעזרת בדיקת האק"ג, אפשר ללמוד הרבה על צורת התקדמות הגל החשמלי המפעיל את הלב. המכשיר קולט ומתעד כל זווית של המתח החשמלי שנמצא בשריר הלב.
למה הבדיקה מיועדת?
הבדיקה מיועדת עבור אבחנה של הפרעות בייצור ובמעברי הגל החשמלי. ניתן לדעת על בעיות כמו:
- הגדלת חדרי הלב
- מחלות ובעיות תורשתיות שעברו במשפחה
- מומים לבבים מסכני חיים
- בדיקת מאזן המלחים בגוף וזיהוי שינויים
- דלקות בקרום הלב
- אוטם בשריר הלב
- הפרעות בקצב הלב ואיתור מצבי סיכון להפרעות קצב
- אבחון הפרעות במערכת ההולכה החשמלית של שריר הלב
איך הבדיקה מבוצעת?
מחברים כ-4 אלקטרודות אל הרגליים והידיים(כל אחד מהגפיים מקבל אלקטרודה אחת), 6 אלקטרודות מתחברות אל בית החזה. הבדיקה היא ללא סיבוכים ומסתיימת לאחר מספר דקות.
איך מפענחים את התוצאות?
בדיקת האק"ג מייצרת כ12 עד 15 תרשימים המתארים את פעילות הלב בכל מיני מיקומים, ובעזרת התרשים ניתן להבין את מצב הלב ללא בדיקות פולשניות למיניהן. קצב בלתי סדיר בתרשימים יכול להעיד על הפרעות בקצב הלב, ולהבין את הגורם הבעייתי במערכת ההולכה החשמלית. עוד בעיות כמו התקפי לב מזוהות על ידי שינויי במקטע ST(מקטע מסוים בתרשימי הלב). בבדיקת אק"ג מאמץ, ניתן גם להבין אילו חלקים בלב מקבלים אספקה פחותה של דם, ולאבחן תעוקות חזה.
מה שונה בבדיקת אק"ג במאמץ?
קיימים מקרים הדורשים להכניס את הלב למצב שהוא עובד בו קשה ונמצא במאמץ, על מנת לזהות בעיות ושינויים מסוימים בלב. בדיקת אק"ג במאמץ תדייק את דרך הטיפול עבור אנשים החווים קוצר נשימה, תעוקת חזה ומצבים נוספים אשר מופיעים רק בהערכה של מצב הלב בזמן התאמצות.
איפה עושים אק"ג?
בתי חולים ומכוני ביקורופא מבצעים בדיקות אק"ג.
האם ביצוע אק"ג בבית הוא דבר אפשרי?
אק"ג ביתי בהחלט ניתן לעשייה בין קירות הבית. ניתן לחבר את האלקטרודות, ולשלוח את התוצאות לאבחון על ידי רופא בביקורופא.
בדיקת דם
בגוף האדם, הדם נושא את תפקיד העברת החמצן, איחוי פצעים, גירוש גופים זרים המצויים בגוף ותפקידים נוספים. לאחר שהדם עושה את תפקידו ומעביר חומרים חשובים לכל הגוף, הדם גם צובר בתוכו גם את הפסולת של חומרים אלה, שבדיקת הדם מזהה.
מחלות ומצבים רפואיים כוללים לקיחת דגימת דם, כחלק מתהליך הבדיקה. דגימות דם נלקחות כשיש צורך באבחון מצב בריאותי כמו אסטמה, סכרת, זיהומים, נזקים ומצבים בריאותיים נוספים. הדרך בה מגלים את המצב הבריאותי היא דרך בדיקת החלבונים, שומנים, וויטמינים סוכרים ואת שאר מרכיבי הדם.
מה הם מרכיבי הדם?
נוזל פלזמה מהווה כמחצית מהמרכיבים שבדם, והחלק הנותר מכיל תאי דם.
פלזמה היא תמיסה מימית הכוללת בתוכה מלחים, חלבונים, חומצות אמיניות, גלוקוז וחומרים נוספים. תאי דם מצד שני, מורכבים מ3 תאים ראשיים:
תאי דם אדומים אשר מובילים חמצן מן הראות לשאר הגוף, תאי דם לבנים שתפקידם כולל מלחמה בווירוסים, נגיפים וחיידקים, וטסיות הדם שנצמדות אל כל פצע, ומאחות אותו.
מהו אופן ביצוע הבדיקה?
בעת קבלת מטופל לבדיקת דם, הבודק יבקש מהנבדק להניח את זרועו על גבי משטח ישר. לאחר מכן, הבודק קושר מסביב לזרוע הנבדק רצועת גומי, על מנת לעצור דליפה מוגברת של דם. הנבדק נדרש לפמפם את ידו(כיווץ ושחרור של היד במשך מספר פעמים) בכדי להבליט את כלי הדם. כאשר הווריד המבוקש אותר, המטפל מנקה עם מטלית אלכוהול את האזור, ובעזרת מזרק או מחט דקה נלקח דגימות הדם. בסיום שאיבת הדגימות והוצאת המחט, הנבדק צריך ללחוץ על מקום הדקירה בעזרת גזה המותאמת לכך, בשביל לעצור הדימום.
האם יש הכנות לבדיקת דם?
כשמבצעים הזמנת תור לבדיקת דם, צום בן 12 שעות לפני הבדיקה הוא הדרישה היחידה. הצום מאפשר לצוות הרפואי לקבל בבדיקה את הערכים המדויקים המצויים בדם, בעוד שמזון הנמצא במערכת הגוף מתפרק, ועלול לשבש את תוצאות הבדיקה עם ערכים גבוהים מהרגיל של כולסטרול, סוכר וכו'.
איפה ניתן לעשות בדיקות דם?
ניתן לעשות בדיקת דם בביקורופא בכל מרפאה ברחבי הארץ.
בדיקת חום
בחלק מהמקרים, כאשר יש חיידקים ווירוסים בגוף האדם, החום עולה ובכך עוזר לפגוע ביכולת ההתרבות של הגופים הזרים. בזמן חדירת נגיפים וחיידקים, רמת החום של ההיפותלמוס(חלק קטן במוח האחראי על תפקידים משמעותיים רבים כמו וויסות הרעב, וויסות רגשות, טמפרטורת הגוף, מצבי לחץ, התנהגות מינית, בקרת גדילה ותפקוד מערכת הלב והדם) עולה, מה שבעצם מוביל אל העלאת טמפרטורת הגוף. ההיפותלמוס מפעיל את השרירים ברמה הדרושה ומשתמש בטכניקות חימום כדוגמת רעד והגברת המטבוליזם, או טכניקת קירור שמתבטאת בהזעה.
החום אינו מחלה או בעיה שצריך לתקן, אלא תגובת הגנה ודיכוי כנגד פולשים בגוף האדם. אך יש מצבים בהם עליית חום, יכולה לסכן חיים.
מה נחשב כטמפרטורת גוף תקינה?
כשמבצעים מדידת חום למטופל בוגר וצעיר, לרוב התוצאות הממוצעות שמתקבלות במד-חום יהיו כ 37 מעלות. טמפרטורות גוף בין 38.5 עד 40 נחשבות כחום גבוה. לאחר מדידת חום המראה בין 40-41.5 מעלות(היפרפיקסיה), יש לגשת לרופא לקבלת טיפול דחוף. נזק מוחי יכול להתרחש כתוצאה מחום שאינו מטופל, אשר עולה על 42 מעלות.
מהם הצעדים שננקוט על מנת להוריד את טמפרטורת הגוף במקרה של חום נמוך?
- יש להוריד שכבות של בגדים עודפים ושמיכות
- להשאיר את טמפרטורת החדר פושרת ונוחה, לא קר מדי ולא חם מדי
- במקרה שהחולה אינו רוצה לאכול, אין להכריח אותו
- שתיית מים מרובה היא חשובה ביותר בזמן שחום הגוף גבוה
- נוזלים כמו מרק וארטיקים יכולים לעזור גם כן
- אין לעשות מקלחות קרות או מקלחות קרח – מקלחות אלו אמנם מצננות מיידית את הגוף, אך גורמות לרעד, ובכך מעלות את טמפרטורת הגוף
- מומלץ לעשות אמבטיה במים פושרים או הנחת מטלית לחה על המצח
באיזה מקרים צריך לפנות לרופא?
ובכן, יש מקרים מסוימים שאינם דורשים ביקור אצל הרופא, מכיוון שיש גורמים רבים להעלאת הטמפרטורות בגוף. עם זאת, ישנם סיטואציות הדורשות ביקור דחוף אצל הרופא, כדלהלן: חום מעל 39 מעלות, חום מעל שבוע ימים, והחמרה בתסמינים או סימפטומים חדשים כמו בלבול, קושי בנשימה, כאב ראש חמור, דם בצואה, כאבי בטן חזקים, קושי בבליעה וכאבי גרון, ריור, הקאות מרובות, נפיחות ברגליים וכאבי חזה.
בדיקת לחץ דם
הלב הוא המשאבה התמידית שמזרימה את הדם לעורקים, בזמן שהדם נושא בתוכו חמצן וחומרים נוספים. כשמדברים על לחץ דם, מתייחסים ללחץ דם של העורקים – הלחץ שהדם מפעיל בדפנות של העורקים.
כשהלב מתכווץ(סיסטולה), לחץ הדם הופך לגבוה יותר, וכשהלב רפוי(דיאסטולה), לחץ הדם הופך נמוך.
לחץ הדם תלוי במספר גורמים: נפח הדם שבעורקים, רמת הגמישות של כלי הדם שבעורקים, ועוצמת הכיווץ של השריר שבחדר השמאלי שבתוך הלב.
לדוגמא – כשהלחץ הופך לגבוה מהרגיל, הלב נדרש לעבוד קשה יותר על מנת להמשיך להזרים את הדם לרקמות הגוף. זאת אומרת, ככל שכלי הדם מתעבים ומתקשחים, והעורקים הופכים צרים יותר – כך הלחץ שבעורקי הדם עולה וגורם ללב לעבוד קשה הרבה יותר. תופעת לחץ דם נמוך לעומת זאת, גורם לירידה בפעילות הלב. עם הרפיית העורקים, מגיע גם היחלשות שריר הלב.
איך לחץ הדם הופך לגבוה?
כאשר מקבלים מהרופא תוצאת מדידת לחץ דם, והמדדים הם מעל 140/90 – לחץ הדם גבוה. במקרה של לחץ דם גבוה, הסיכונים האפשריים כתוצאה מאי טיפול, יכול להתבטא במחלות לב, מחלות כלי הדם, אירועי מוחיים וכדומה.
איך לחץ הדם הופך לנמוך?
כשתוצאות המדדים מראים תוצאות מתחת ל90/60, ניתן להבין כי לחץ הדם נמוך. המצבים הבריאותיים שיכולים להתפתח עכב לחץ דם נמוך הם התקפי לב, שבץ, זיהום ועוד.
איך מתבצע תהליך מדידת לחץ דם?
הליך המדידה של לחץ הדם, מתבצע בעזרת מכשיר דיגיטלי או אנלוגי מיוחד עבור המדידה, שהוא בעצם מד לחץ.
המטופל נדרש לשבת על כיסא, כשהרגליים מונחות על הרצפה ואינן משולבות. היד מושטת והמרפק מקופל ונמצא בגובה הלב. מד הלחץ כולל משאבת גומי ושרוול ייעודי המולבש על הזרוע, קרוב לכתף. בעזרת ניפוח השרוול, הדם שבזרוע פוסק מלזרום, ומאפשר בדיקה של הסטטוסקופ(המד). הסטטוסקופ מאבחן את רמת הלחץ הסיסטולי(גבוה) ואת רמת הלחץ הדיאסטולי(נמוך). לאחר האבחון והצגת המדדים על הצג, יורד האוויר מהשרוול שעל הזרוע, ומאפשר את זרימת הדם.
איפה מודדים לחץ דם?
ניתן לבצע בדיקות דם אצל מרפאות ביקורופא, ולקבל תוצאות מדידת לחץ דם במקום.
בדיקת סוכר
גלוקוז(סוכר) מגיע מהמילה היוונית "מתוק". הגלוקוז מתקבל כתוצאה ממזון הנכנס לגוף, ותפקידו במערכת הוא נתינת אנרגיה. כשהסוכר נע בזרם הדם שבגוף אל התאים, זה נקרא סוכר בדם. האינסולין הוא הורמון המעביר גלוקוז מהדם, אל תוך התאים לצורך אחסון ושמירת אנרגיה.
אנשים עם סוכרת, הם אנשים בעלי רמה גבוהה של סוכר בדם. מה שאומר, שהתאים שבגוף שלהם אינם מגיבים בצורה תקינה אל הסוכר, או שהאינסולין שבגופם לא מספיק, על מנת לחלק את הגלוקוז לתאים.
הסוכרת נחשבת לאחת מהמחלות העתיקות ביותר, והשפעותיה עלולות לפגוע בכליות, בעיניים ובאיברים נוספים.
מה בודקים בבדיקת סוכר?
בדיקת רמת הגלוקוז שבדם, מאפשרת לגלות את הערכים המדויקים של רמת הסוכר שנמצא במערכת הגוף. בדיקות ותוצאות מדידות רמת הסוכר מתחלקות ל2:
- לאחר צום של 8 שעות, בדיקת גלוקוז היא תקינה כשהערכי הסוכר עומדים על 100 מיליגרם סוכר לדציליטר דם ופחות.
מעל 120 מיליגרם לדציליטר דם, נחשבים כלא תקינים.
120-125 מיליגרם לדציליטר דם, נחשבים כטרום סכרת.
126 ומעלה מיליגרם לדציליטר דם, נחשב מספר שאינו תקין, ודורש טיפול מיידי. - שעתיים לאחר ארוחה, בדיקת גלוקוז היא תקינה כאשר ערכי הסוכר עומדים על 130 מיליגרם סוכר לדציליטר דם ופחות.
140 מיליגרם גלוקוז לדציליטר דם מעידים על גלוקוז גבוה וטרום סכרת.
במקרה של מעל 200 מיליגרם לדציליטר דם, יש לבדוק שנית. במידה ומתקבלת אותה התשובה מספר פעמים, נדע כי רמת הגלוקוז בדם היא מאוד גבוהה.
כדאי לחזור על הבדיקה פעמיים לפחות, על מנת לקבל תשובה מדויקת ואמיתית.
איך בודקים סוכר?
נכון להיום, קיימים מכשירים המאפשרים בדיקת סוכר בבית, מעבר למרפאה. ישנם דרכים שונות לבדוק סוכר בבית ובמרפאה –
הליך בדיקת סוכר בבית:
לפני הכל, שוטפים ידיים בסבון ומים בכדי לאפשר בדיקה מדויקת, ללא הפרעות כלשהן על הידיים כמו מזון או לכלוך, אשר עשוי לשבש את הבדיקה. לאחר מכן, מדליקים את הגלוקומטר, ומכניסים את הסטיק אל החריץ הייעודי. בעזרת מחט, דוקרן או כל כלי חד אחר אשר עבר חיטוי, דוקרים את כרית האצבע.
כשהדם מתחיל לטפטף, שמים את הסטיק(מקלון) מתחתיו שמעביר את נתוני הדם אל הגלוקומטר. הגלוקומטר מציג את המידע הנדרש על רמות הגלוקוז שבדם, תוך 5 דקות עד 15 דקות.
הליך בדיקת סוכר במרפאה:
בדיקת רמת סוכר במרפאה מתבצע בדיוק כמו בדיקת דם. נלקחות דגימות דם הנשלחות למעבדה ביוכימית שבודקת בנוסף את ההמוגלובין מסוכרר, ומביאה תוצאות מדויקות לאחר מספר ימים.
גיבוס
מקרים של עצם שבורה נחשבים שכיחים. טיפול נכון ומתן זמן, יאפשרו לעצם לרפא את עצמה לבד. קיבוע גבס עוזר לאיבר השבור, ונותן לו מנוחה עד שהעצמות השבורות יתאחו. גבס ליד, לרגל ואיברים שבורים נוספים, יכול לזרז את תהליך הריפוי מחודשים לשבועות. בממוצע, משך הזמן של חבישת הגבס לוקח כשישה שבועות, אך כמובן שהזמן מתקצר ומתארך לפי הגילאים של חובשי הגבס, מצב בריאותי נתון, מצב השבר וסוג השבר.
במהלך תקופה זו צילומי רנטגן נעשים על מנת לבדוק שהעצם מתאחה היטב, ולמנוע מבעיות שצצות לפתע, ליצור תרחיש מסוכן לעצם.
מה הן הבעיות שעולות בזמן גבס ביד וברגל?
הבעיה העיקרית של גבס, חוץ מחוסר היכולת להזיז את היד, היא הגירוד הטורדני שצץ לפעמים.
כשהגפה עטופה במעטפת אטומה ללא אוורור או רחיצה, עולה תחושת הגרד. לפעמים תחושת הגירוי יכולה להיות נסבלת, ולפעמים היא יכולה להיות בלתי נסבלת.
אנשים רבים בעלי גבס פותרים את הבעיה בכך שהם מגרדים עם חפץ דק וחד כמו סרגל ארוך, מקל וכדומה. אך מעשה זה נחשב בעייתי, ועלול ליצור נזק לגבס ולגרום לפגע וזיהום באיבר הפגוע.
ספריי ייעודי הוא הפתרון המונגש מעולם הרפואה. בנוסף, ניתן להניח שקית עם קרח במשך חצי שעה על מקום הגירוי.
איך הליך הגיבוס עוזר?
יש לזכור שגיבוס הגפה אינו מרפא בשל עצמו, אלא מהווה קיבוע המאפשר לעצם לרפא את עצמה.
- גבס לגפה מונע כל תזוזה העשויה להחמיר את מצב השבר
- עם גיבוס ניתן ליצור כל מנח רצוי ליד או לרגל, ובעצם ליצור את המצב המיטבי ביותר עבור איחוי השבר
- גבס אינו מאפשר לעצם השבורה(מהחוד שבשבר) לפגוע בכלי הדם, באיברים פנימיים או רקמות
- בעזרת גבס ישנה הקלה משמעותית בכאבים שבגפה, כתוצאה מתזוזה של העצם השבורה
איפה עושים גבס?
גם אם שברת את הרגל או שברת את היד, תמיד ניתן לפנות אל מרפאות ביקורופא לגיבוס איכותי, בכל רחבי הארץ.
מה ההנחיות לאחר גיבוס?
- חשוב להפעיל את האצבעות או הבהונות בגפה המגובסת
- מומלץ מאוד להשאיר את האיבר המגובס מורם(בעזרת כרית לדוגמא) למניעת נפיחות, בעיקר ב48 שעות הראשונות
- חשוב לנוח במשך כמה ימים לאחר הגיבוס
- אין להרטיב את הגבס אלא אם כן הגבס מיועד למים
- רצוי להרחיק את הגבס מגשם, ולהתכונן נכון אם צריך לצאת אל הגשם
- אין לחתוך את הגבס
- יש לעקוב אחר כל הוראות הטיפול בגבס שניתנו על ידי הצוות הרפואי
טראומה
טראומטולוגיה(traumatology) הוא ענף בתחום הרפואה העוסק ברפואת חירום של פגיעות, חבלות ופציעות המגיעות מפציעה גופנית. ההתייחסות בענף זה, הוא אל אנשים אשר עברו אירוע מלחיץ וטראומטי כמו תאונת דרכים, אירוע טרור, מלחמה, תאונות, התעללות פיזית, נפילה מגובה וכו'. טראומטולוגיה בנוסף חוקר את השיטות והטכניקות האפשריות, להחזיר את הגוף לשלמותו לאחר הטראומה.
מה עושה הטראומטולוג?
רופאי טראומה מיומנים להעריך, לאבחן ולייצב במהירות חולים שנפגעו מפגיעה באירוע מסוים. הטראומטולוגים אחראים לטיפול בשברים בעצמות, חתכים, חבלות פנימיות, כוויות והלם. הם גם מבצעים ניתוחים לתיקון פצעי-כוח שנוצרו לאחר אירוע כמו תאונת דרכים או נפילה. רופאי טראומה נדרשים לבצע באדם מספר פעולות קריטיות על פצעים שונים, בזמן מצומצם, שעשויות להציל חיים. רופאים אלה חייבים להיות בעלי ביטחון בהחלטותיהם, בעיקר מכיוון שהם עובדים באופן שכיח עם מידע לא שלם.
איך ניתן לזהות שיש לגשת אל הטראומטולוג עכב פצע?
הערכת הפצעים לאחר אירוע תתבצע לפי:
- אופי הפצע – האם הפצע הוא כוויה, חתך, חבורה או שפשוף?
- גודל הפצע – הרוחב, עומק והאורך של הפצע
- דרך הפציעה – החומר שגרם לפציעה; כוח מכני, חומרים כימיים, שריפה וכדומה
הטראומטולוגיה מתייחסת אל פציעות וחבלות, אך ישנו הפן הפסיכולוגי, מלבד הפן הגופני. טראומה יכולה להתבטא בתגובה רגשית לכל אירוע הכולל איום ונזק פיזי או נפשי. אדם טראומטי יכול לחוש מגוון רגשות גם בזמן האירוע וגם בטווח הארוך שלאחר האירוע. הלם, חוסר אונים, הצפה וקושי לעבד את החוויה הוא חלק מהרגשות שצפים לאחר מכן, ועלולים לגרום לתסמינים גופניים.
מה הם סוגי הטראומות?
ישנם מספר קטגוריות לטראומה:
טראומה חריפה – נובעת מאירוע אחד שהוא מלחיץ או מסוכן כמו תאונת דרכים או שריפה
טראומה כרונית – נובעת מחשיפה ממושכת לאירועים מלחיצים ביותר. לדוגמא, התעללות בילדים, בריונות מתמשכת ואלימות במשפחה
טראומה מורכבת – נובעת מחשיפה לאירועים טראומטיים מרובים ושונים
מעבדת שתן
בדיקת שתן כללית היא בדיקה שגרתית הכוללת בדיקה לעומק במעבדה. בשתן ניתן לסרוק בבדיקה כללית ולאבחן מחלות שונות כמו מחלות בדרכי השתן, מחלות בכליות ומחלות נוספות. בדיקת שתן מגלה חריגות מהנורמה, כמו מציאת מרכיבים שלא נמצאים בדרך כלל בשתן, או ריכוזים גבוהים מדי של חומרים בגוף, המצביעים על אי הצלחה של הכליה, לסנן חומרים בכלי הדם.
מעבר לבדיקה שתן כללית, ישנה בדיקה נוספת מעמיקה יותר, הנקראת "שתן למיקרוסקופיה". בדיקת שתן כללית אינה מוצאת חלקיקים כמו גבישים, תאים, פטריות וחיידקים. לעומת זאת, הבדיקה המשלימה מוצאת ממצאים שניתן למצוא רק תחת מיקרוסקופ. הבדיקה תיעשה לפי שיקול דעת של המעבדה הבודקת והתוצאות שהתקבלו, או לפי בקשת רופא.
איך בדיקת שתן בביקורופא מתבצעת?
המטופל מקבל מיכל קטן בצורת כוסית, בכדי לאסוף את השתן מאמצע הזרם. לאחר מתן השתן, המיכל עובר אל הרופא, ומהרופא אל המעבדה.
מה בודקים בשתן עצמו?
- מה צבע השתן והאם הוא חיוור או כהה
- עכירות וצלילות
- שתן עם דם טרי או קרישי דם
- מידת חומציות השתן
- האם סוכר מופרש בשתן
- כמות הפרשת החלבונים
- קיומן של כדוריות דם לבנות
- קיומן של כדוריות דם אדומות
- הימצאותם של קטונים
- חיידקי ניטרטים
- פיגמנטים של מרה
מהם ההנחיות הדרושות על מנת לקבל תוצאות מדויקות מבדיקת השתן?
- מומלץ ליטול דגימה בבוקר מהשתן הראשון עבור בדיקה כללית ותרבית
- הקפדה על היגיינת ידיים וניקיון איברי המין במים פושרים מונעים הטעיה של הבדיקה(חיידקים ותאים מהעור עלולים לזהם את הדגימה ולפגוע בתוצאות הבדיקה)
- במידה ואין הנחייה מרופא המורה על ביצוע בדיקה גם בזמן ווסת, דימום או הפרשות מרובות בצורה מוגזמת, יש להימנע מבדיקת שתן בזמן מצבים אלו
- יש להימנע ממאמץ פיזי קיצוני ב72 שלפני הבדיקה
משטח גרון מהיר
בדיקה זו מאתרת את גורמי הזיהום בחלל הגרון. משטח גרון מהיר בודק קיום צמיחת פטריות. הפטרייה הנפוצה ביותר היא קנדידה. חוץ מפטריות, משטח הגרון בודק גם קיום חיידקים כמו "סטרפטוטוק". חיידק הסטרפטוטוק מדבק מאוד, והינו מהווה מהסיבות השכיחות ביותר לדלקות גרון וזיהומים. מתן טיפול אנטיביוטי עוזר במקרה של חיידקי הסטרפטוטוק.
חיידקים רבים אחרים מלבד הסטרפטוטוק, יכולים להימצא בתוך הגרון. יש דרישה לטיפול באנטיביוטיקה רק בחלק מהחיידקים. הטיפול התרופתי נקבע רק על פי מידע כמו גיל המטופל, תסמינים מסוימים, מצב בריאותי כולל וכו.
מתי צריך לעשות בדיקת גרון מהירה?
כאשר סובלים מחום וכאבים באזור הגרון, יש לגשת לרופא. הרופא יבצע משטח גרון, ויחפש את מקור הבעיה. קיימים כל מיני גורמים המייצרים כאב באזור הגרון. כשהרופא מבצע בדיקות כמו בדיקת גרון, הוא יחפש אחד מן הבאים:
- חשד לקדחת ריאומטית הנגרמים על ידי חיידקי הסטרפטוטוק
- חשד לדלקת גרון
- בדיקת נשאות חיידק הסטרפטוטוק
- אבחון חיידקים נוספים, ווירוסים ופטריות
במשטח גרון יש לדווח לרופא על נטילת אנטיביוטיקה, וזאת מכיוון שאפילו מנה אחת של אנטיביוטיקה, תמיד תטה את תוצאות הבדיקה אל הכיוון השלילי. בנוסף, חשוב להימנע משטיפת הפה בתכשירי היגיינה אנטי-בקטריה, עבור תוצאות מדויקות לבדיקת הגרון.
איך עושים בדיקת גרון מהירה?
בשיטה הראשונה, רופא לוקח דגימות מחלל הלוע האחורי, מהשקדים ואזורים נוספים בעזרת מטוש. לאחר מכן, ישים המטוש בתוך מיכל סטרילי וישלח למעבדה. בהגעה למעבדה הדגימות יעברו אל צלחת המאפשרת לחיידקים לגדול. בדיקות כימיות בודקות האם החיידקים מזיקים. תשובת בדיקת הגרון מגיעה לפי זמן הגדילה – שלושה ימים במקרה של חיידק, ושבוע ימים במקרה של פטריה.
השיטה השנייה נעשית בעזרת ערכת משטח גרון מהיר. ערכה כזו ניתן לקנות בבתי מרקחת.
ספירת דם
בדיקת ספירת דם היא לרוב שגרתית, ונחשבת כבדיקת בסיס. ספירת דם מבצעת סריקה על מנת ליצור תמונה ראשונית למצב הבריאותי של האדם. הבדיקה תינתן במסגרת מצבי עייפות וחולשה מתמשכים, איבוד משקל, לפני ניתוחים, או בחשד למחלות דם ואנמיה. ספירת דם מומלצת עבור נשים בהיריון ואחרי לידה. עוד ממטרות הבדיקה הן אבחוני תלסמיה(פגם בייצור המוגלובין בגוף המוביל אל חוסר דם) ופוליציטמיה(ייצור עודף של תאי דם אדומים המוביל לעודף דם), הערכת מצבי זיהום, תפקוד המוח העצם, הערכת דלקות וכדומה.
מה בודקים בספירת דם?
בביצוע בדיקת ספירת דם, נספרים כל תאי הדם השונים. התוצאות שמגיעות לאחר הבדיקה, מביאות איתן את המידע על מספר תאי הדם, גודל תאי הדם ומאפיינים חשובים נוספים.
ספירת דם מכילה מספר מרכיבים:
- WBC – תאי דם לבנים: קבלת מידע על מספר כדוריות הדם הלבנות, אשר מתפקדות כלוחמות באויבי הגוף כמו חיידקים, נגיפים ותאים סרטניים. מומלץ לבצע בדיקת תאי דם לבנים כשיש חשד למחלה זיהומית, או כשהמערכת החיסונית אינה מתפקדת בצורה תקינה.
- RBC – תאי דם אדומים: קבלת מידע על מספר כדוריות הדם האדומות, שאחראיות על הובלת חמצן מהריאות הישר לרקמות הגוף, ופעולות חמצן נוספות. המוגלובין קיים בתוך כדורית הדם האדומה. בדיקת תאי דם אדומים מתבצעת כשיש חשד לפוליצטמיה ואנמיה
- HCT – המטוקריט: בודקת את אחוז הנפח של כדוריות הדם מסך הדם. כאשר מאבחנים פוליציטמיה מקבלים מידע מהבדיקה על המטוקריט גבוה. כנגד, כשמאבחנים אנמיה, מקבלים המטוקריט נמוך.
- HB – מוגלובין: בדיקה זו מגלה את רמת המוגלובין בכלי הדם. המוגלובין היא מולקולה בתוך תאי הדם האדומים. מעבירה את החמצן מהריאות אל רקמות הגוף. בחשד לאנמיה, מחלות מח עצם וכדומה, בודקים את רמת המוגלובין.
- PLT – טסיות דם: הבדיקה מזהה את מספר הטסיות בדם. במקרה של פציעה, טסיות הדם ייצרו את שכבת ההגנה הראשונה בדמות קריש דם. במקרה של דימומים מוגברים, או חשד למחלות מטולוגיות יש לעשות בדיקה של מספר הטסיות בדם.
- MCV – נפח כדוריות דם: קבלת אינפורמציה על הנפח הממוצע של כל כדוריות הדם האדומות. נפח כדוריות הדם יכולות לרמוז אנמיה נורמוציטית, מיקרוציטית ומארקוציטית.
- MPV – נפח ממוצע טסיות דם: כאשר מספר הטסיות נמוך, בודקים את הנפח הממוצע של טסיות הדם. הטסיות הן שיירי דם המגבשות קריש דם בזמן פצע.
- MCH/MCHC: ריכוז וכמות מוגלובין ממוצעת: בדיקה זו רואה מהי כמות וריכוז המוגלובין, שיש בכל כדורית דם אדומה.
- RDW – שונות הנפח בתאי הדם: בדיקת הRDW מעריכה את יכולת הייצור של הטסיות במוח העצם, ומהי רמת השונות בין נפח תאי הדם האדומים.
עירוי נוזלים
שירות רפואי נפוץ עבור מטופלים עם הקאות, שלשולים ובחילות, מטופלים מיובשים עכב חוסר מים בגוף, קשישים וסיעודיים המתקשים לקבל נוזלים בצורה טבעית וכדומה, חולים אונקולוגיים שאינם יכולים לצרוך מזון ומים, הוא עירוי נוזלים דרך הוריד.
עירוי(אינפוזיה) הוא תכשיר, שבעזרתו ניתן להזליף נוזלים למחזור הדם שבגוף האדם, דרך הוורידים הנמצאים בידיים, רגליים ואף צוואר. האינפוזיה ניתנת לאנשים עם חסך בנוזלים, חוסר מלחים, חוסר סוכרים והפרעה במאזן חומצה בסיס של הדם.
מקרים כמו חוסר נוזלים בגוף ואובדן דם לאחר ניתוח, או חודשי הקיץ החמים שמביאים איתם הרבה מקרי התייבשות, וגם מצבים של איבוד נוזלים ממערכת הנשימה, שתן או עיכול דורשים עירוי נוזלים. ככל שההתייבשות גדלה – כך צפויה פגיעה קשה יותר בתפקודים הפיזיים והמוחיים של האדם.
האינפוזיה נתלית גבוה יותר ממקום העירוי, בכדי לאפשר זרימה חלקה של הנוזל אל תוך הוורידים, ולמנוע כניסה של דם אל תוך שקיות העירוי.
מהו תוכן הנוזלים המוזרמים אל הווריד?
קיימים שלל תמיסות המיועדות לשימוש עבור עירויים ואינפוזיות. לכל תמיסה יש ייעוד מסוים, וכל שימוש לא נכון בתמיסה יכול להוביל אל תוצאות מסכנות חיים.
במקרה הצורך, לצוות הרופאים בביקורופא יש מגוון תמיסות המותאמות לטיפולים שונים. הן חולים והן הצוות הרפואי צריך להכיר את נוזלי העירויים בכל היבטיו, על מנת לתת מענה רפואי מדויק למקרה.
חומר העירוי הנפוץ והסטנדרטי ביותר מכיל בתוכו תמיסה עם מלחים, ומורכב ממים הכוללים 0.9 אחוז סודיום כלוריד. עירוי נוסף הוא "סליין", סליין מכיל ריכוז מלחים גבוה במקצת מריכוז המלחים הקיימים בגוף האדם.
תמיסות חלופיות פותחו עם השנים הנקראות "הרטמן", "פלאזמליט" ו"רינגר". בתמיסות אלו ריכוז הכלור והנתרן, נמצא דומה אל הריכוז בדם. לתמיסות ההרטמן, פלאזמליט ורינגר התווסף אשלגן ורכיבים מונעי חמצת.
האם ניתן לקבל שירות עירוי נוזלים בבית?
במידה והסיטואציה כוללת אי אפשרות להגעה אל המרפאה, בגלל מחלה קשה שמעלה את הרגישות של המערכת החיסונית ומייצרת סכנה ממשית מיציאה אל הציבור, או שהמטופל נמצא באשפוז ביתי ואינו יכול להגיע, או כל מקרה חירום הדורש הגעה מיידית של אחות אל בית המטופל, ניתן להתקשר אל מרפאות ביקורופא, ולפעול לפי השלבים הבאים:
- הצגת הבעיה במוקד הטלפוני
- תיאום זמן הגעה
- אחות בכירה או אח בכיר מגיעים לבצע אינפוזיה בבית המטופל במועד שנקבע
רופא ילדים
עולם רפואת הילדים יכול להידמות לעולם של רפואת בוגרים בתרופות המוצעות, תהליכים רפואיים מסוימים, בדיקות ועוד. אך דרכי הטיפול בילדים בתחום הרפואה מאוד שונה נוכח השינויים הפיזיולוגים, תהליכי ההתפתחות והגדילה אשר מייצרים דרך חדשה לגמרי עבור הרפואה הסטנדרטית.
ישנם תת התמחויות ספציפיות וייחודיות בעולם הרפואה לילדים. לדרך הטיפולים היבטים רבים ושונים, ולא רק בעולם הרפואה בין הבוגרים לילדים. רפואת ילדים בעצמה משתנה מאוכלוסייה לאוכלוסייה – הרפואה שתתבצע בתינוקות, תהיה שונה מדרך הטיפול בפעוטות, ילדים וכו'.
למשל, רופאי ילדים יודעים להבחין בסימני תחלואה המתפתחים בילדים ולהבדיל אותם מהתפתחות תקינה וגדילה של איברי גוף וכו'.
המון פרמטרים יש לקחת בחשבון כשזה בא לבריאות ילדינו, שהיא החשובה מכל. בימינו, אפשר להבין הרבה יותר עכב כמות המידע והפתרונות בעולם הרפואה שהתרבו יותר ויותר, עבור אוכלוסיית התינוקות, הילדים והמתבגרים.
נגישות רחבה למידע קיימת בעידן האינטרנט. בחירה רחבה ניתנת להורים בנושאים כמו הזמנת תור לרופא ילדים זריזה ונוחה, השתתפות בתהליכי קבלת החלטות, בצורה יותר מודעת בזכות הנגישות הרבה למידע שיש ברשת, ובאופן כללי להיות מעורבים יותר בטיפולים ולהבין יותר.
האם קיימת אפשרות לבצע הזמנת רופא ילדים הביתה?
בזמנים מסוימים, רפואת ילדים דחופה לפעמים מתבקשת. סיטואציות שכאלו דורשות להגיע אל רופא ילדים רפואה דחופה, או לחלופין, להזמין רופא ילדים עד הבית.
בביקורופא ערים לעובדה שאי אפשר להגיע עד למרפאה בכל מקרה רפואי, והאפשרות הנוחה ביותר בשביל המטופל, היא שרופא יגיע עד ביתו.
האם יש אפשרות לקבל רופא ילדים אונליין?
אכן כן. שירות רופא ילדים אונליין קיים, ומאפשר שירותי ייעוץ וירטואלי וקבלת מרשמים לתרופות עבור כל ילד ותינוק. דרך קבלת השירות מתבצעת במסגרת שיחת טלפון או צ'ט עם רופא הילדים.
רופא משפחה
במשך שנים אנו מקבלים טיפולים מרופא המשפחה, היוצר הערכה ראשונית לגבי המצב הבריאותי שלנו, ושולח אותנו להמשך טיפול. רופא המשפחה מכיר את כל ההיסטוריה הרפואית של המטופל, ורואה אותו כמכלול שלם. בעזרת ראייה זו, רופא המשפחה הוא בעל יכולת להתאים את המשך הבדיקות בצורה מדויקת, וטיפולים רפואיים אשר מתייחסים לכל בעיה או אלרגיה אצל מטופליו.
רופא משפחה הוא רופא מן המניין, אשר לומד אל מעבר לאופן הפורמלי. לא רק ביולוגיה בראשו, תכנים וכישורים של תקשורת בין אישית, והבנה בנפש האדם הם חלק מתפקידו.
חלקים גדולים מדרך הטיפול וההכשרה שרופאי המשפחה מתאפיינים בהם, היא דרך מודל הביו-פסיכו-חברתי. תפיסה זו מייצגת מעבר התהליכים הרפואיים והביולוגים שמתרחשים אצלנו בגוף, היא דורשת הבנה מעמיקה בתהליכים נפשיים פנימיים אצל כל אדם בזמן חולי וסבל. רופא המשפחה צריך להיות מודע אל סביבתו הקרובה של האדם, שנחשב אל אחד מהגורמים המשפיעים.
במקרה ורופא המשפחה שלי אינו יכול לקבל אותי, מה עושים?
ובכן, עכב הלחץ והעומס שמערכות קופות החולים שרויות תחתם, רפואת משפחה דחופה ברשת מרפאות ביקורופא, מאפשרת קביעת תור מהיר לרופא משפחה, עבור כל המצבים רפואיים אשר דורשים בדיקה דחופה וטיפול מיידי.
מי יכול לקבל רפואת משפחה דחופה ואיפה?
הזמנת רופא משפחה בביקורופא היא שירות עבור כולם – גברים, נשים וילדים מקבלים טיפול מקצועי ומקיף, במסגרת רפואת המשפחה.
במידה והמצב דורש העברה אל רופאים מומחים באף אוזן גרון, עור, אורולוגיה, גניקולוגיה ועוד, תקבלו הפנייה מרופא המשפחה אל מכוני ביקורופא הכוללים מומחים למגוון נושאים רפואיים. ניהול בריאות הגוף שלנו מתבצע בכל הזמנת תור לרופא משפחה. בכל מקרה של רפואת משפחה דחופה וחוסר תורים בקופות החולים, יש להתקשר אל מוקד רפואה דחופה.
תפירות
תפרים מסייעים לחתך ולפצע להחלים יותר מהר, ולמנוע חדירה של זיהומים אל תוך הגוף. תפר רפואי הוא פעולת תפירה בחוטים מיוחדים המתאימים לגוף האדם. תפרים נחשבים כפעולה כירורגית, הקיימת במשך אלפי שנים. מנתחים מבצעים תפרים ביד, ברגל, בפנים וכדומה במקרים כמו תאונות מסוימות או חתכים כירורגיים בזמן ניתוח.
ישנם כמה סימנים העוזרים לזהות מתי תפרים הם הכרחיים:
- כשהפצע נראה רחב מדי או פתוח מהרגיל
- כשעומק הפצע מתעלה מעל חצי סנטימטר
- דימום מעל 10 דקות ללא הפסקה
- חתך הנמצא על מפרק או ליד, חייב לסגור במיידי
כל אלו דורשים פעולת תפרים כירורגית מרופא.
איך עושים תפר רפואי?
לאחר הרדמה מקומית או מלאה, כשאזור הפצע רדום ואינו מורגש, הרופא המנתח נוטל מחט זעירה וחוט העשוי מחומר ייחודי עבור צרכים רפואיים, ומתחיל לתפור את החתך. לסיום, הרופא מושך את חוט התפירה ויוצר קשירה בחוט הנותר בעזרת מלקחיים מיוחדות. בתהליך עשיית התפרים, דיוק הוא הכרחי ויש לחזור על התפרים מספר פעמים, אך כל מקרה לגופו וכל סוג תפר מותאם אל הטיפול באופן נקודתי.
כל רקמה ואיבר דורש תפר רפואי שונה. השוני בא לידי ביטוי בסוג המחט שמשתמשים בה, סוג החוט, עובי החוט ומיקום הפצע.
ממה עשויים הסוגים השונים של החוטים המיועדים לתפרים?
חוטים המורכבים ממוצרים טבעיים כמו משי, החוט האורגני המשומש ביותר בזמן ניתוח. חוזקם ההתחלתי הוא נהדר עבור כירורגית כלי דם, אך מאבד מחוזקו לאחר כשישה חודשים ואינו מתאים לתפירת שתלי כלי דם וכדומה. עכב חוסר אי ספיגה בעור, את חוטי המשי מוציאים מהגוף כעבור זמן מה.
בנוסף, ישנם חוטים המגיעים מחומרים ביולוגים המעוכלים בהדרגה על ידי אנזימי רקמה, ומתמוססים אל תור העור כעבור מספר שבועות. חוטי קטגאט לדוגמא, עשויים מסאבמוקוזה של מעי כבשים, או סרוזה של מעי בקר.
איפה עושים תפרים?
מבצעים תפרים כירורגיים לכל מצב רפואי הדורש תפר במרפאות ביקורופא ובמרכזי רפואה השונים.
תרופות
ביטוח הבריאות בישראל קובע מהי רשימת התרופות הכלולה בתוך סל שירותי הבריאות. כל מסגרת טיפול תרופתי עובר תהליך רישום לפני כניסתו אל סל הבריאות. לא כל אחת מהתרופות הרשומות בישראל, כלולות בתוך הסל. כשתרופה הלא כלולה בסל מתבקשת עבור מטופל, מפאת מינון התרופה, גילם, מינם, וצורת מתן התרופה – ישנה אפשרות לפנות אל וועדת חריגים במכתב רפואי, המכיל בתוכו את כל המידע הנדרש.
תרופות הסל מתחלקות לכמה קטגוריות:
- תרופות הדורשות אישור ומרשם מרופא המומחה בתחום המתייחס לתרופה
- תרופות ללא מרשמים, שנגישים לכולם בכל בית מרקחת צבאי או אזרחי
- תרופות המבקשות אישור ממוקד תרופות
בביקורופא, רופאים יכולים לבצע ניפוק לבית מרחקת אזרחי בקופות חולים, בתי חולים, בית מרקחת צבאי, ומרכזים נוספים למתן תרופות.
דרך העבודה עם קבוצות חולים ומתן תרופות
קיימות הגדרות קליניות המתקשרות לכל סוג של חולי. ייחוד כל קבוצת חולים מאפשרת טיפולים אפקטיביים ונרחבים ככל האפשר, וזאת בהתאם לכל אדם ומצבו הרפואי האישי. למשל – במסגרת טיפול בבעיה בריאותית עם כמה טיפולים תרופתיים אפשריים, הרופא יחלק את דרך הטיפול בצורה כזו שהמטופל יתחיל עם התרופה הקלה ביותר.
בכל פעם שמוכח כי התרופה הקלה אינה עוזרת, יעבור הרופא לטיפול תרופתי הבא. בין גבר ואישה ישנם גם כן מצבים אשר מאפשרים ולא מאפשרים טיפול תרופתי מסוים לפי מינם ומצבם האישי. גיל הוא פקטור נוסף לתרופה שהמטופל יקבל. במקרים בודדים, יש טווח גילאים מוגדר מראש לתרופות. למשל, טיפול תרופתי באסטמה או תרופות נרקוטיות מביאים עמם הגבלות גיל.
תמיד החליפו מידע עם הרופא בנוגע לתרופות
כל תרופה הנכנסת אל הרשימה הרשמית של התרופות, מלווה בהנחיות ספציפיות, הגבלות והגדרות לאופן השימוש בה. יכול להיות שאנטיביוטיקה שאתם נוטלים כרגע, תתנגש עם תרופה שהרופא רוצה להביא לכם. תמיד בקשו להבין מה התרופה שמביאים לכם, ופרטו לרופא על כל מצבכם הרפואי; מה שאינכם יכולים להכניס אל גופכם ומה שכן – בין אם זה אוכל ייחודי עבורכם, התרופות שאתם נוטלים, וכל מצב נפשי ופיזי הדורש תשומת לב. לדוגמא:
- תרופות עם מרשם
- תרופות ללא מרשם
- תוספי תזונה
- וויטמינים
- מחלות ובעיות בריאותיות
- צריכה מיוחדת של מזון
- אלרגיות
- היריון וניסיון להרות
- הנקה
אצל ביקורופא, תרופות וטיפולים תרופתיים ניתנות בהתאם לכל הנחיות משרד הבריאות. שמרו על בריאותכם וזכרו את כל המידע הרשום, בכל תור אצל הרופא ובמעמד קבלת המרשם על מנת למנוע בעיות עתידיות. זלזול בהנחיות לקיחת התרופות, יכולה לדרדר את המצב הרפואי של המטופל. יש לשים לב לכל תופעות הלוואי המתלוות לטיפול, ולעדכן את הרופא בכל תופעה חשודה ולא נורמטיבית.
רנטגן
מהי הבדיקה
צילום רנטגן הוא צילום רדיוגרפי, המתבצע בעזרת קרני רנטגן. עקב כושר החדירה הגבוה של הקרניים, נוצר על לוח הצילום שיקוף ברור של עצמים צפופים בלבד כגון עצמות ומתכות, ואילו גופים רכים יותר מאפשרים לקרינה לעבור דרכם כמעט ללא בליעה.
המקום בלוח הצילום, שהקרניים פוגעות בו באופן מלא – משחיר
כאשר הקרניים נתקלות ברקמות קשות, כמו העצמות, הן אינן מגיעות אל לוח הצילום, ולכן רואים על הלוח צל לבן בצורת העצם. רקמות שונות נראות על הלוח בגוונים שונים של אפור, לפי מידת יכולתן להעביר את הקרניים או לעצור אותן.
השימוש העיקרי ביכולת צילום הרנטגן, הוא אבחון רפואי. הרפואה משתמשת בצילום הרנטגן לצורך איתור תקלות או בעיות בתוך הגוף שאינן נראות בעין רגילה.
ניתן לגשת אל מכונים רנטגן, במצבים אשר דורשים צילום רנטגן דחוף.
התחום הרפואי בו משתמשים בעיקר ביכולת זו הוא אורתופדיה לאיתור תקלות או בעיות בעצמות השלד, כגון שברים חבלות או פגמים מולדים.
תחום נוסף בו יש לצילום הרנטגן שימוש רב הוא רפואת שיניים, כדי לאתר חורים בשיניים או פגמים ברקמת השן.
הכנות רלוונטיות לפני הבדיקה
בדיקת רנטגן בביקורופא אינו דורש הכנות מיוחדות.
מה להביא לבדיקה
כשניגשים אל צילום רנטגן בביקורופא, חובה להצטייד בהפניה מהרופא וטופס 17 מקופ"ח.
באם קיימים צילומים קודמים או דיסקים נא להביא לשם השוואה.
מידע כללי
כשיש סיטואציות הדורשות צילום במקרה של רפואה דחופה, רנטגן היא בדיקה אשר יכולה להיקבע באופן מהיר.
הבדיקות מבוצעות ע"י טכנאים במכשיר רנטגן חדשני הנקרא CR.
לאחר ביצוע הצילום, הוא מועבר לרופא מומחה מפענח המבצע את הפענוח ומחזיר את התשובה למכון או לסניף הקופה.
