בדיקת EMG – בדיקת הולכה עצבית

 בדיקת EMG, בדיקת הולכה עצבית, היא בדיקה אלקטרופיזיולוגית המשמשת בסיס לאבחון מחלות או פגיעות של מערכת העצבים ההיקפית והשרירים. הבדיקה כוללת במקרים מסוימים שתי בדיקות נפרדות: 

א. בדיקת הולכה עצבית : NCT- nerve conduction tests

ב. בדיקת EMG בדיקת השרירים  electromyography – 

בדיקת הולכה עצבית (NCT) משמשת להערכת תפקוד העצבים ובדיקת EMG  היא בדיקת שרירים. בדיקות אלה המודדות את הפעילות החשמלית בעצבים או בשרירים כמדד לפעילות הפיזיולוגית שלהם. בדיקת הולכה עצבית ובדיקת EMG משלימות אחת את השנייה, אך לא תמיד יש הכרח לבצע את שתיהן. כשמדובר בבעיה עצבית, לעיתים קרובות יש לבצע את שתי הבדיקות מאחר ופגיעות בעצבים עלולות לגרום לשינויים בשרירים ופגיעה כזו ניתן להעריך בבדיקתEMG.. כשמדובר במחלות שריר ראשוניות, לא תמיד יש הכרח בבדיקת ההולכה העצבית ובדיקת EMG בלבד עשויה להספיק מאחר וההולכה בעצבים אינה נפגעת בעקבות מחלות של השרירים.

הבדיקה בביקורופא מתבצעת ע”י רופאים נוירולוגים מומחים בעלי ידע וניסיון ובאמצעות מכשור מתקדם. בתום הבדיקה מקבלים דו”ח מסכם מודפס .

איך מתבצעת בדיקת EMG – בדיקת השרירים:

בדיקת EMG רושמת את הפעילות החשמלית הנוצרת על ידי סיבי השריר. הבדיקה מבוצעת על ידי החדרת מחט דקה לשריר, הקולטת את הפעילות החשמלית הנוצרת בקרום סיבי השריר. על ידי אנליזה ואפיון הפעילות החשמלית הנוצרת בשריר, ניתן להסיק לגבי קיום מחלות הפוגעות בשרירים ולאפיין את טיבן. בדיקת EMG, בניגוד לבדיקת הולכה עצבית, אינה כרוכה במתן גירוי חשמלי לשריר, אלא בקליטת הפעילות החשמלית הטבעית הנוצרת בשרירים.

אחת ממטרותיה החשובות של בדיקת EMG היא לאבחן האם הבעיה בשריר מקורה במחלה ראשונית של השרירים, מיופתיה, או שמדובר בבעיה של השרירים כתוצאה ממחלה של העצבים האחראים על תפקודם. קיימים מצבים רבים בהם הפגיעה בשרירים היא משנית למחלה של העצבים כמו לדוגמא פגיעה בשורשי העצבים על ידי פריצת דיסק בעמוד השדרה, נוירופתיה הפוגעת בעצבים המוטורים, מחלת ALS, מחלת ה– polio ועוד. קיימת חשיבות רבה לאבחן בין שני המצבים, וזאת מאחר שמדובר במחלות שונות, ויש לכך כאמור השלכות טיפוליות. לפיכך, לביצוע בדיקת EMG השלכות חשובות באבחון ובהחלטה על הטיפול במצבים השונים.

 בדיקת הפעילות החשמלית השרירית מבוצעת במספר שלבים:

השלב הראשון של בדיקת EMG  מבוצע כאשר השריר במנוחה. בשריר תקין בדיקת EMG לא תרשום כל פעילות חשמלית משריר במנוחה, אך כאשר קיימת פעילות חשמלית במנוחה, הקרויה פעילות ספונטנית, זה מעיד בדרך כלל על בעיה בעיצבוב סיבי השריר. 

בדיקת EMG יכולה להדגים מספר סוגים של פעילויות חשמלית במנוחה, אשר כאמור כולן אינן תקינות: פיברילציות  (fibrillations)שמקורן בפעילות של סיבי שרירי בודדים: במצב נורמלי, תא עצב אחד מעצבב קבוצה גדולה של סיבי שריר, הקרויה היחידה המוטורית והיא יחידת הפעולה הקטנה ביותר בשריר. סיבי שריר בודדים אינם אמורים להתכווץ באופן עצמאי, אלא רק בהוראת העצב, ואז הם יופעלו בקבוצות (היחידות המוטוריות). לפיכך פעילות של סיב שריר בודד, שמבחינה חשמלית נקראת פיברילציה, מעידה על ניתוק בין סיב השריר לעצב שלו, כך שלמעשה אותו סיב שריר השתחרר מהבקרה העצבית ומתכווץ באופן ספונטני. פיברילציות מאפיינות בעיקר תהליכים עצביים, נוירוגנים, בהם יש הרס של תאי העצב, אך הן יכולות להופיע גם במחלות ראשוניות של השריר. בדיקת EMG תדגים פיברילציות כפוטנציאלים חשמליים קצרים ואקראיים. 

פסיקולציה ((fasciculation, הפעלה של יחידה מוטורית שלמה באופן אקראי. פסיקולציות תהיינה תמיד ממקור עצבי, בניגוד לפיברילציות הנובעות מהתכווצות סיב שריר בודד.  פסיקולציות מקורן בקבוצה גדולה של סיבי שריר (ביחידה המוטורית), לעיתים מאות סיבי שריר ולעיתים הן מתבטאות בקפיצות שרירים. פסיקולציות יכולות לנבוע כתוצאה ממחלות כמו ALS, אך לעיתים קרובות מדובר בתופעה שפירה ולא כתוצאה ממחלה. 

השלב השני של בדיקת EMG הוא רישום בזמן התכווצות מתונה של השריר במטרה לאבחן בין מחלות שריר ראשוניות לבין מחלות עצבים. במחלות שריר היחידות המוטוריות תהיינה קטנות, וזאת משום שיש איבוד של סיבי שריר בכל יחידה בעוד שבמחלות עצבים סיבי העצבים הנותרים מתפשטים ומעצבבים כמות גדולה יותר של סיבי שריר, מה שגורם ליחידות מוטוריות להיות גדולות.

השלב השלישי של בדיקת EMG כולל רישום בזמן התכווצות מקסימלית של השריר. הפרמטר הנמדד בשלב זה נקרא גיוס recruitment, כלומר שיקוף היכולת של השריר לגייס יחידות מוטוריות על מנת לייצר מקסימום כוח. בבעיות שריר ראשוניות, מאחר שכל יחידה מוטורית קטנה, כדי להגיע למקסימום כוח על השריר לגייס הרבה יחידות, לכן הגיוס יהיה מלא. כאשר מדובר בבעיות עצביות בהן קיימת ירידה של מספר היחידות המוטוריות, כדי להפיק אותה מידה של כוח, אותן יחידות מוטוריות מעטות מופעלות בתדירות גבוהה ולמעשה הירידה בכמות היחידות המוטוריות גורמות לירידה בגיוס. מכאן שהגיוס מהווה פרמטר נוסף וחשוב להבדלה בין מחלות שריר ראשוניות ובין מחלות עצבים.

כמה זמן אורכת בדיקת EMG?

משך הזמן לבדיקת EMG היא תוך 30 עד 60 דקות.

האם הבדיקה כואבת?

מהלך הבדיקה כולל החדרת מחט חד פעמית, דקה מאד, המוחדרת אל השריר במספר נקודות. הנבדק מתבקש לכווץ ולהרפות את השריר בהתאם להוראות הרופא. מספר האזורים הנבדקים תלוי בסיבת ההפניה. הבדיקה כרוכה באי נוחות קלה וחולפת בנקודת החדרת המחט. רוב הנבדקים מעידים בתום הבדיקה כי הפחדים שלהם היו מיותרים.

הנחיות לקראת הבדיקה

• יש ליידע את הרופא המטפל על נטילת תרופות לדילול דם כמו סינטרום, קומדין, פלביקס ואספירין ולהתייעץ עמו בנוגע להפסקתן, באופן זמני, מספר ימי לפני ביצוע הבדיקה.
• אין להשתמש במשחות או קרם גוף ביום הבדיקה
• יש להתלבש בלבוש נוח, כמו מכנסיים קצרים, חולצות ללא שרוולים, גרביים (עדיף גרביונים).

מה להביא לבדיקה

• במכוני ביקורופא חיפה EMG מתבצע רק עם הפנייה מפורטת מהרופא המפנה לבדיקה.
• טופס התחייבות מתאים או לחלופין תשלום במזומן בהתאם להסכם מול הקופה.