בדיקת EMG
בדיקת הולכה עצבית
בדיקות אלקטרופיזיולוגית
בדיקות אלה הן אבן הבסיס לאבחון מחלות או פגיעות של מערכת העצבים ההיקפית והשרירים.
חשוב לציין, כי מדובר בשתי בדיקות נפרדות:
א. בדיקת הולכה עצבית : NCT- nerve conduction tests
ב. בדיקת EMG בדיקת השרירים electromyography –
בדיקת EMG כללית כוללת שתי בדיקות - בדיקת הולכה עצבית ובדיקת השרירים, דהיינו בדיקת EMG), אך כפי שצוין, יש להבחין בין שתי הבדיקות: הראשונה, בדיקת הולכה עצבית - משמשת להערכת תפקוד העצבים והשנייה, בדיקת EMG -לבדיקת השרירים. בדיקות אלה נקראות גם בדיקות אלקטרופיזיולוגיות, דהיינו בדיקות המודדות את הפעילות החשמלית בעצבים או בשרירים כמדד לפעילות הפיזיולוגית שלהם. בדיקת הולכה עצבית ובדיקת EMG משלימות אחת את השנייה, אך לא תמיד יש הכרח לבצע את שתיהן. כאשר מדובר בבעיה עצבית, לעיתים קרובות יש לבצע את שתי הבדיקות: בדיקת EMG ובדיקת הולכה עצבית – וזאת משום שפגיעות בעצבים עלולות לגרום לשינויים בשרירים, אשר ניתנים להערכה בבדיקת EMG. כאשר מדובר במחלות שריר ראשוניות, לא תמיד יש הכרח בבדיקת ההולכה העצבית, בדיקת EMG בלבד עשויה להספיק, וזאת משום שההולכה בעצבים, אינה נפגעת בעקבות מחלות של השרירים.
בדיקת EMG – בדיקת השרירים:
בדיקת EMG רושמת את הפעילות החשמלית הנוצרת על ידי סיבי השריר. הדבר מבוצע על ידי החדרת מחט דקה לשריר, אשר קולטת את הפעילות החשמלית הנוצרת בקרום סיבי השריר. על ידי אנליזה ואפיון הפעילות החשמלית הנוצרת בשריר ניתן להסיק לגבי קיום מחלות הפוגעות בשרירים, ולאפיין את טיבן. חשוב לציין, כי בדיקת EMG - בניגוד לבדיקת הולכה עצבית- אינה כרוכה במתן גירוי חשמלי לשריר, אלא בקליטת הפעילות החשמלית הטבעית הנוצרת בשרירים.
אחת ממטרותיה החשובות של בדיקת EMG היא לאבחן האם הבעיה בשריר מקורה במחלה ראשונית של השרירים, דהיינו מיופתיה, או שמא מדובר בבעיה של השרירים כתוצאה ממחלה של העצבים האחראים על תפקודם. קיימים מצבים רבים, אשר בהם הפגיעה בשרירים הינה משנית למחלה של העצבים, למשל: פגיעה בשורשי העצבים על ידי פריצת דיסק בעמוד השדרה, נוירופתיה הפוגעת בעצבים המוטורים, מחלת ALS, מחלת ה- polio ועוד. קיימת חשיבות רבה לאבחן בין שני המצבים, וזאת מאחר שמדובר במחלות שונות, ויש לכך כאמור השלכות טיפוליות. לפיכך, לביצוע בדיקת EMG השלכות חשובות באבחון ובהחלטה על הטיפול במצבים השונים.
בדיקת הפעילות החשמלית השרירית מבוצעת במספר שלבים:
שלב הראשון (של בדיקת EMG )
מבוצע כאשר השריר במנוחה- בשריר תקין בדיקת EMG לא תרשום כל פעילות חשמלית משריר במנוחה. קיום פעילות חשמלית במנוחה, הקרויה פעילות ספונטנית, מעידה בדרך כלל על בעיה בעיצבוב סיבי השריר. בדיקת EMG יכולה להדגים מספר סוגים של פעילויות חשמלית במנוחה, אשר כאמור כולן אינן תקינות: פיברילציות (fibrillations)- מקורן בפעילות של סיבי שרירי בודדים. באופן נורמלי, תא עצב אחד מעצבב קבוצה גדולה של סיבי שריר- הקרויה היחידה המוטורית- וזו יחידת הפעולה הקטנה ביותר בשריר. סיבי שריר בודדים אינם אמורים להתכווץ באופן עצמאי, אלא רק בהוראת העצב, ואז הם יופעלו בקבוצות (היחידות המוטוריות). לפיכך פעילות של סיב שריר בודד- אשר מבחינה חשמלית נקראת פיברילציה- מעידה על ניתוק בין סיב השריר לעצב שלו, כך שלמעשה אותו סיב שריר השתחרר מהבקרה העצבית ומתכווץ באופן ספונטני. כצפוי פיברילציות מאפיינות בעיקר תהליכים עצביים- נוירוגנים- אשר בהם יש הרס של תאי העצב, אך הן יכולות להופיע גם במחלות ראשוניות של השריר. בדיקת EMG תדגים פיברילציות כפוטנציאלים חשמליים קצרים ואקראיים. פעילות ספונטנית אחרת היא הפסיקולציה (fasciculation). כאן מדובר בהפעלה של יחידה מוטורית שלמה, באופן אקראי. מכאן, שפסיקולציות תהיינה תמיד ממקור עצבי. בניגוד לפיברילציות, אשר נובעות מהתכווצות סיב שריר בודד, הרי שפסיקולציות מקורן בקבוצה גדולה של סיבי שריר (ביחידה המוטורית), לעיתים מאות סיבי שריר, ולעיתים הן מתבטאות בקפיצות שרירים. פסיקולציות יכולות לנבוע כתוצאה ממחלות, כגון ALS, אך לעיתים קרובות מדובר בתופעה שפירה ולא כתוצאה ממחלה. בדיקת EMG תדגים פסיקולציות כפוטנציאלים חשמליים גדולים בהשוואה לפיברילציות ואקראיים.
השלב השני (של בדיקת EMG )
רישום בזמן התכווצות מתונה של השריר. המטרה היא לאפיין את היחידות המוטוריות (Motor units) עצמן. אפיון היחידות המוטוריות הוא הבסיס לאבחנה בין מחלות שריר ראשוניות לבין מחלות עצבים. במחלות שריר היחידות המוטוריות תהיינה קטנות, וזאת משום שיש איבוד של סיבי שריר בכל יחידה. זאת בניגוד למחלות העצבים, אשר בהן יש איבוד של סיבי עצב, ולכן סיבי העצבים הנותרים מתפשטים ומעצבבים כמות גדולה יותר של סיבי שריר- דבר הגורם ליחידות מוטוריות גדולות.
השלב השלישי (של בדיקת EMG )
רישום בזמן התכווצות מקסימלית של השריר. הפרמטר הנמדד בשלב זה נקרא גיוס (recruitment), דהיינו הוא משקף את היכולת של השריר לגייס יחידות מוטוריות על מנת לייצר מקסימום כוח. בבעיות שריר ראשוניות, מאחר שכל יחידה מוטורית קטנה, על מנת להגיע למקסימום כוח על השרירי לגייס הרבה יחידות, ומכאן שהגיוס יהיה מלא זאת בניגוד לבעיות עצביות, אשר בהן קיימת ירידה של מספר היחידות המוטוריות, ואז על מנת להפיק אותה מידה של כוח אותן יחידות מוטוריות מעטות מופעלות בתדירות גבוהה. הירידה בכמות היחידות המוטוריות גורמות לירידה בגיוס. מכאן שהגיוס מהווה פרמטר נוסף וחשוב להבדלה בין מחלות שריר ראשוניות ובין מחלות עצבים.
הכנות רלוונטיות לפני הבדיקה
כמה זמן לוקחת בדיקת EMG?
משך הזמן לבדיקת EMG היא תוך 30 עד 60 דקות.
הכנות רלוונטיות לפני הבדיקה
האם יש צורך בהכנה מיוחדת לפני הבדיקה ? אין צורך בהכנות לבדיקה.
*יש ליידע את הרופא המטפל על נטילת תרופות לדילול דם כמו סינטרום, קומדין, פלביקס ואספירין ולהתייעץ עמו בנוגע להפסקתן, באופן זמני, מספר ימי לפני ביצוע הבדיקה.
*אין להשתמש במשחות או קרם גוף ביום הבדיקה
*יש להתלבש בלבוש נוח, כמו מכנסיים קצרים, חולצות ללא שרוולים, גרביים עדיף גרביונים.
מה להביא לבדיקה
*במכוני ביקורופא חיפה EMG מתבצע רק עם הפנייה מפורטת מהרופא המפנה לבדיקה.
*טופס התחייבות מתאים או לחלופין תשלום במזומן בהתאם להסכם מול הקופה.
מידע כללי
מהלך הבדיקה כולל מחט חד פעמית, דקה מאד המוחדרת אל השריר במספר נקודות. הנבדק מתבקש לבצע כיווץ והרפיית השריר בהתאם להוראות הרופא. מספר האתרים הנבדקים תלוי בסיבת ההפניה. הבדיקה כרוכה באי נוחות קלה וחולפת בנקודת החדרת המחט. משך הבדיקה כ- 30 דקות.
הבדיקה מתבצעת ע"י רופאים נוירולוגים מומחים בעלי ידע וניסיון ובאמצעות מכשור מתקדם.
בתום הבדיקה מקבלים דו"ח מסכם מודפס .
רוב הנבדקים מתוודים בתום הבדיקה כי הפחדים שלהם היו מיותרים.
